(הנאשמים 1, 2, 10)
הנאשם 1 הכיר את המתלונן והם עסקו ביחד במתן הלוואות במסגרת השוק "האפור". המתלונן נתן לנאשם סך של 500,000 ש"ח כקרן למתן ההלוואות, והנאשם הלווה כספים בריבית של 10% לחודש.
בחודש 08/08 החל הנאשם 1 לרצות עונש מאסר וניהל את קו ההלוואות באמצעות אשתו ואחיו, הנאשם 2.
אותה עת היה גם המתלונן אסיר, ובעת שהיו המתלונן והנאשם אסירים באותו כלא, התגלע ביניהם סכסוך, והנאשם 1 החליט להשתלט על קו ההלוואות המשותף לו ולמתלונן.
כמו כן, דרש הנאשם מהמתלונן לפצותו בסכום של 2 מליון ש"ח, בטענה שעקב פעולת המתלונן, נדון הנאשם למאסר.
המתלונן סירב לשלם את הקנס, ומכאן החלה מסכת של איומים ע"מ לגרום למתלונן לשלם את הסכום שנדרש ממנו.
נקבעה פגישה בין אנשים שונים שקשרו קשר לבצע פעולות למימוש הסכום שהמתלונן נדרש לשלם, ובין היתר נקשר קשר בין הנאשמים 1, 2 ואחרים להשליך רימון רסס לביתו של המתלונן.
במסגרת הקשר סופק רימון והושלך לחצר ביתו של המתלונן, ע"י המעורבים.
בגין ארועים אלה הורשעו הנאשמים 1, 2 על פי הודאתם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (היזק בחומר נפיץ) לפי סע' 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, סחיטה בכח לפי סע' 427 (א) רישא לחוק העונשין, נסיון להיזק בחומר נפיץ לפי סע' 454 יחד עם סע' 25 לחוק העונשין, היזק בחומר נפיץ לפי סע' 454 לחוק העונשין, ונשיאה והובלת נשק לפי סע' 144 (ב) רישא לחוק העונשין, כמיוחס להם בפרט הראשון של כתב האישום המתוקן.
במהלך שנת 2004 הסתבך מתלונן אחר בחובות כספיים, ונאלץ ללוות כספים. לאחר שלא הצליח לעמוד במלוא התשלומים לנאשם ולמתלונן הראשון, כאשר החליט הנאשם, כאמור בפרט הראשון להשתלט על קו ההלוואות, פנו הנאשמים 1 ו- 2 למתלונן השני בדרישה להעביר את הכספים בגין ההלוואה אליהם, ולא למתלונן הראשון.
הנאשמים הטילו פחד על המתלונן השני, ובגין זאת הנאשמים 1 ו - 2 הורשעו על פי הודאתם בעבירה של סחיטה באיומים לפי סע' 428 רישא לחוק העונשין, כמיוחס להם בפרט השני של כתב האישום המתוקן.
במהלך שנת 2004, לווה מתלונן אחר סכום של 5,000 ש"ח מנאשם 1, בריבית של 10% לשבוע, והיה אמור להחזיר כל שבוע 500 ש"ח. הוא הספיק לשלם 30,000 ש"ח ע"ח ההלוואה, אולם כשאחר לשלם תשלום אחד, קנס אותו הנאשם 1 בסכום נוסף של 30,000 ש"ח. המתלונן נאלץ ללוות כספים כדי לעמוד בתשלומים עקב פחדו מהנאשם 1, והיה נתון לסחיטה מתמשכת ע"י הנאשמים 1 ו- 10.
בשנת 2010 בעת שהמתלונן היה במשחק כדוררגל באצטדיון ר"ג, הוא קיבל הוראה לעזוב את האיצטדיון, נצטווה להתלוות לחלק מהמאיימים ברכבם באור יהודה, שם הוכנס למחסן והוכה ע"י מעורב אחר בפרשה, ובסופו של דבר, שילם סכומי כסף שהגיעו לכדי 160,000 ש"ח.
בגין ארועים אלה הורשעו הנאשמים 1 ו - 10 בעבירות של סחיטה באיומים לפי סע' 428 סיפא לחוק העונשין וסחיטה בכח לפי סע' 427 (א) סיפא לחוק העונשין, כמיוחס להם בפרט השלישי של כתב האישום המתוקן.
באוקטובר 2009 נקלעו בני זוג לקשיים כלכליים עקב קריסת עסקם, ולוו מאחד הנאשמים האחרים בתיק סכום של 100,000 ש"ח. הם לא הצליחו לעמוד בהחזר ההלוואות, ופנו לאדם אחר שיסייע להם בהסדרת החוב.
אותו אדם הציע כי המתלוננים ישלמו לו את סכום החוב בפריסה חודשית של המחאות, והוא מצידו ידאג לשלם את החוב למלווים.
המתלוננים הסכימו תחילה להצעה, אולם למחרת חזרו בהם והאדם שאיתו סיכמו את נושא החזרת החוב, החל לאיים עליהם יחד עם הנאשם 2 ונאשם נוסף בפרשה, ובגין ארועים אלו הורשע הנאשם 2 בעבירה של סחיטה באיומים לפי סע' 428 סיפא לחוק העונשין, כמיוחס לו בפרט הרביעי של כתב האישום המתוקן.
בשנת 2010 לווה מתלונן נוסף סך של 50,000 ש"ח משותפו של נאשם 1 בקו ההלוואות, נאשם 1 השתלט כאמור על הקו, והנאשם 2 יחד עם 4 אנשים נוספים, הגיעו אליו כדי לגבות את כספי ההלוואה. הנאשם והאחרים איימו על המתלונן, ובגין ארועים אלו הורשעו הנאשמים 1 ו- 2 בעבירה של סחיטה באיומים לפי סע' 428 רישא לחוק העונשין, כמיוחס להם בפרט החמישי של כתב האישום המתוקן.
בשנת 2008 לווה מתלונן נוסף סך של 120,000 ש"ח משותפו של נאשם 1, הנאשם 1 פנה לאחרים ע"מ שיפעלו לגביית החוב, והנאשם 2 ו- 4 אנשים נוספים נפגשו עם המתלונן באומרם שמעתה החוב שייך להם, המתלונן חשש מהם, והציע לשלם חלק מהכספים. המתלונן קיבל שיחות טלפון מאיימות בדרישה להחזיר את החוב, ואנשים נוספים הגיעו לביתו כדי לאסוף את סכום הכסף.